איסור קבלת בטחונות מעובד

חוק איסור קבלת בטחונות מעובד, התשע”ב – 2012

לא יקבל מעסיק, במישרין או בעקיפין, בטוחנות מעובד ולא יממשן. זכותו של עובד לפי חוק איסור קבלת בטחונות מעובד, התשע”ב – 2012 אינה ניתנת להתניה או לוויתור.

תחולה על מעסיק בפועל ועל מזמין שירות

הוראות חוק זה יחולו, לעניין מעסיק ועובד, גם על מעסיק בפועל ועל עובד של קבלן כוח אדם המועסק אצל מעסיק בפועל, ועל מזמין שירות ועל עובד של קבלן שירות המועסק אצל מזמין השירות, שקיבלו בטוחות מעובד כאמור, לפי העניין, או מימשו אותן בניגוד להוראות סעיף 2 לחוק, בסעיף זה.

“מזמין שירות” ו”קבלן שירות” – כהגדרתם בסעיף 20א(ד) לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי”א-1951

“מעסיק בפועל” ו”קבלן כוח אדם” – כהגדרתם בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ”ו-1966.

עונשין

  1. מעסיק שקיבל בטוחות מעובדו או שמימש אותן בניגוד להוראות החוק, דינו – מאסר שישה חודשים או כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל”ז-1977
  2. נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי סעיף 1 בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – מחצית הקנס הקבוע בסעיף 1, לעניין זה, “נושא משרה” – מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.
  3. נעברה עבירה לפי סעיף 1 בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף 2 אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.