הודעה מוקדמת לפיטורים והתפטרות
הודעה מוקדמת לפיטורים והתפטרות
לפי הוראות סעיף 2 לחוק הודעה מוקדמת, מעביד המבקש לפטר עובד צריך לתת לו הודעה מוקדמת לפיטורים, וכן עובד המבקש להתפטר מעבודתו צריך לתת למעבידו הודעה מוקדמת להתפטרות.
שיעור ההודעה המוקדמת שיש לתת בפיטורים ובהתפטרות נקבע בהתאם לסעיפים 3 ו-4 לחוק הודעה מוקדמת לפי הוותק של העובד, והוא משתנה בין עובד במשכורת לבין עובד בשכר.
תקופת ההודעה המוקדמת לעובד במשכורת (עובד חודשי) היא כדלהלן:
תקופת העבודה | משך ההודעה המוקדמת |
6 חודשים ראשונים | יום לכל חודש עבודה |
מהחודש השביעי ועד תום החודש ה- 12 | 6 ימים + יומיים וחצי לכל חודש עבודה החל מהחודש השביעי |
לאחר תום השנה הראשונה | חודש ימים |
תקופת ההודעה המוקדמת לעובד בשכר (על בסיס שונה מחודש : עובד יומי / שעתי) היא כדלהלן:
תקופת העבודה | משך ההודעה המוקדמת |
שנה ראשונה | יום לכל חודש עבודה |
שנה שניה | 14 ימים + יום אחד לכל שני חודשי עבודה באותה שנה. |
שנה שלישית | 21 ימים + יום אחד לכל שני חודשי עבודה באותה שנה. |
לאחר תום השנה השלישית | חודש ימים |
יצויין כי ימי הודעה מוקדמת הם ימים קלנדריים.
דרכי ביצוע חובת ההודעה המוקדמת:
בהתאם לחוק ולפסיקה, ישנן שתי דרכים מותרות לביצוע חובת הודעה מוקדמת:
דרך המלך היא, כי העובד ממשיך לעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת ובכך מקבל את שכרו עד שימצא מקום עבודה אחר, והמעסיק מקבל את עבודת העובד בתקופה זו כתמורה לתשלום שכר. ניתוק יחסי העבודה יתבצע רק בסיום תקופת ההודעה המוקדמת.
הדרך השניה היא ניתוק מיידי של יחסי עובד-מעביד תוך ויתור המעביד על עבודתו בפועל של העובד בתקופת ההודעה המוקדמת, כולה או מקצתה. במצב כזה, בהתאם לסעיף 6 לחוק, המעביד יהיה חייב ב"פיצוי הודעה מוקדמת" לעובד, שהוא פיצוי בסכום השווה לשכרו הרגיל של העובד בעד התקופה שלגביה ויתר על עבודתו. פיצוי זה מכונה בפסיקה גם "תמורת הודעה מוקדמת". דין זה חל הן בהודעה מוקדמת לפיטורים, דהיינו כשהעובד פוטר ע"י המעביד, והן בהודעה מוקדמת להתפטרות, כלומר כשהעובד התפטר מיוזמתו.
תוצאות אי מתן הודעה מוקדמת
סעיף 7 לחוק קובע כי כאשר אחד הצדדים מפר את חובתו ליתן לצד השני הודעה מוקדמת, הוא חייב לפצותו:
- מעביד שפיטר עובד ולא נתן לו הודעה מוקדמת לפיטורים, ישלם לעובדו פיצוי בסכום השווה לשכרו הרגיל בעד התקופה שלגביה לא ניתנה ההודעה המוקדמת.
- עובד שחדל לעבוד ולא נתן למעבידו הודעה מוקדמת להתפטרות, ישלם למעבידו פיצוי בסכום השווה לשכרו הרגיל בעד התקופה שלגביה לא ניתנה ההודעה המוקדמת.
דין העובד המסרב לעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת, בניגוד לרצון המעסיק
כאשר המעביד מעוניין שהעובד יעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת, אך העובד מסרב ולא מגיע לעבודה, מה הדין?
אם מדובר בהתפטרות- הרי שהעובד לא קיים למעשה את חובתו למתן הודעה מוקדמת למעביד, ובהתאם לסעיף 7 לחוק, עליו לשלם למעביד פיצוי בסכום השווה לשכרו הרגיל בעד התקופה שלגביה לא ניתנה ההודעה המוקדמת. כמובן שהמעביד אינו צריך לשלם לעובד שכר עבודה.
אם מדובר בפיטורים- המעביד פטור מלשלם לעובד סכום כלשהו בגין תקופת ההודעה המוקדמת, והוא לא חב כלפיו על תקופה זו לא שכר עבודה ולא פיצוי הודעה מוקדמת. בפסיקה נקבע, כי כאשר העובד מסיבותיו שלו, איננו מעוניין לנצל תקופה זו של הודעה מוקדמת שניתנה לו (למשל כאשר הוא מעוניין להתחיל מייד לעבוד אצל מעביד אחר) אין הוא זכאי לתמורת ההודעה המוקדמת, מאחר והוא וויתר במודע על זכותו לעבוד בתקופה זו (ע"ב 7853/02 דוד ג'רבי נ' זי.זי.גיבור בע"מ, ניתן ביום 22/04/2004 ב בית הדין האזורי לעבודה תל אביב – יפו).
צבירת זכויות בהודעה מוקדמת
כאשר בתקופת ההודעה המוקדמת העובד ממשיך לעבוד ומקבל שכר עבודה, ממשיכות להיצבר לו כל הזכויות. לעומת זאת, כאשר המעביד מוותר על עבודת העובד בפועל בתקופת ההודעה המוקדמת, ומשלם לו "פיצוי" הודעה מוקדמת, או כאשר אחד הצדדים אינו מקיים את חובתו למתן הודעה מוקדמת ומשלם פיצוי לצד השני, אזי ניתוק יחסי העבודה הוא מיידי ותקופת ההודעה המוקדמת שהיתה צריכה להינתן אינה נחשבת כתקופת עבודה ואינה צוברת זכויות
פיטורים והתפטרות שאינם מחייבים מתן הודעה מוקדמת
לפי סעיף 10 לחוק הודעה מוקדמת, ישנם מצבים שבהם לא ניתן לדרוש מהצדדים לבצע את חובת מתן ההודעה המוקדמת, והצדדים לא יחוייבו במתן פיצוי בשל אי מתן הודעה מוקדמת. אלו המצבים שאינם מחייבים מתן הודעה מוקדמת:
- מעביד לא יהיה חייב במתן הודעה מוקדמת בנסיבות שבהן העובד שפוטר אינו זכאי לפיצויים, מכוח הסכם קיבוצי או מכוח פסק דין (על פי הוראות סעיפים 16 או 17 לחוק פיצויי פיטורים) או על פי החלטת בית דין למשמעת אשר הורה על פיטורים בלא פיצויים מכוח הוראות חיקוק הקובע שיפוט משמעתי.
- עובד לא יהיה חייב במתן הודעה מוקדמת בנסיבות מיוחדות שעקב קיומן אין לדרוש ממנו כי יעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת. החוק מעניק סמכות לשר העבודה והרווחה לקבוע רשימת נסיבות מיוחדות כאלו, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת ובהתייעצות עם ארגוני עובדים וארגוני מעבידים שלדעתו הם יציגים, אולם טרם נתקנו תקנות אלו.
לגלות עוד מהאתר אבו-פול ראפת, רואי חשבון ויועצי מס
Subscribe to get the latest posts sent to your email.