הממשלה אישרה בתאריך 22/10/2014 את המלצות ועדת לוקר לצמצום השימוש במזומן

להלן עיקרי המלצות ועדת לוקר שאישרה הממשלה לצמצום השימוש במזומן במשק הישראלי

מגבלה של 10,000 ש”ח על עסקאות במזומן בטווח המיידי שלאחר מכן תורחב למגבלה של 5000 ש”ח ואיסור סיחור צ’קים בסכומים דומים .כל עסקה מעל לסכום המגבלה תבוצע באמצעות צ’קים, העברה בנקאית, כרטיסי חיוב מיידים וכרטיסים נטענים.

המלצה נוספת: הבנקים יחויבו להציע כרטיס דביט לכל לקוח ועמלות הכרטיס יופחתו בחקיקה

 

ההמלצות נוגעות לשלושה תחומים: הגבלת השימוש במזומן, הגבלת השימוש בצ’קים, וקידום השימוש באמצעים אלקטרוניים.

  1. הגבלת סכום העסקאות בהן ניתן להשתמש במזומן:
  • הגבלת סכום עסקה במזומן באופן מיידי ל-10,000 ש”ח ולאחר מכן ל-5000 ש”ח (כשנה ממועד החקיקה).
  • הגבלת סכום העסקה בין צדדים פרטיים לסכומים של עד 15,000 ש”ח;
  • לקבוע כי הפרת האיסור על ביצוע עסקאות במזומן מעל לסף שהוגדר, תיקבע כעבירה פלילית שבגינה יוטל קנס מנהלי או עיצום כספי לעוסק.

יצוין כי כיום החוק מגביל תשלום במזומן בסכומים העולים על 20,000 בעסקאות שבין עוסקים בלבד. החוק כיום אינו מתייחס לעסקאות בין אנשים פרטיים או לעסקאות בין אנשים פרטיים לבין עסקים ולפיכך לא חלה מגבלה על תשלום במזומן במקרים אלו.

על מנת לייצר איזון בין מתן אפשרות לציבור לעשות שימוש לגיטימי במזומן בפעילות יום יומית, לבין הצורך לצמצם את השימוש במזומן כמחולל פשע, עבירות מס, הלבנת הון ומימון טרור, נקבעה הגבלת סכום עסקה במזומן ובצ’קים סחירים ל-10,000 ש”ח בטווח המיידי וצמצום ל-5,000 ש”ח בהמשך.

ההמלצה תהפוך עסקאות בסכומים של 5,000 ש”ח ומעלה לעסקאות מזוהות ותקשה על גורמים עברייניים להסתיר את מקורות הכספים. כמו כן, יהיה קשה יותר להלבין הון באופן זה. הוועדה מצאה כי זהו הסכום האפקטיבי ביותר למלחמה בהון השחור.

על אף ההחלטה על הגבלת השימוש במזומן הוחלט להקל עם הציבור בשני מקרים: מתן הקלה בעסקאות בין גורמים פרטיים – מגבלת מזומן של 15,000 ש”ח ומתן הקלה בעסקאות ברכבים משומשים – מגבלת מזומן של 50,000 ש”ח.

 

  1. הגבלת השימוש בצ’קים:
    • הגבלת האפשרות לפרוע צ’ק שסוחר יותר מפעם אחת, בשלב הראשון עד סכום של 10,000 ש”ח ובשלב שני עד 5000 ש”ח. הוועדה ממליצה לאסור בעתיד על סיחור צ’קים בכל סכום;
    • איסור הוצאת/קבלת צ’קים שלא מצוין עליהם שם המוטב (“צ’ק על החלק”/ “צ’ק פתוח”);
    • הגבלת סכום עסקה המותרת בהמחאה (צ’ק) תיקבע על ידי בנק ישראל ולא תהיה פחותה ממיליון ש”ח. (מדובר בשינוי לעומת דו”ח הביניים שהמליץ להגביל שימוש בצ’קים עד מיליון שקלים).

צ’קים סחירים משמשים תחליף למזומן ועל כן יחולו עליהם מגבלות דומות. בטווח הקצר ניתן יהיה לסחור בצ’קים ובתנאי שכל פרטי הנסב יפורטו. בשלב הבא, לא ניתן יהיה לסחור בצ’קים כלל. הקלה תינתן עבור עוסקים שיוכלו להסב צ’קים על מנת לקבל אשראי בלבד.

איסור הוצאת צ’קים ללא רישום שם המוטב – איסור זה בתוספת איסור הסחירות ימנע מצבים בהם צ’קים של אזרחים מתגלגלים לגורמים שונים ללא ידיעתם.

 

  1. קידום השימוש באמצעי תשלום אלקטרונים מתקדמים:
    • כרטיס חיוב מיידי וכרטיס נטען מזוהה מהווים בעולם תחליף למזומן.
    • הוועדה גיבשה מתווה להרחבת השימוש באמצעי תשלום אלו ולהפחתת העמלות הכרוכות בהן.
    • הוועדה ממליצה להסמיך בחקיקה את הממונה על ההגבלים העסקיים לקבוע באופן מיידי עמלות צולבות נפרדות לעסקאות המבוצעות בכרטיס חיוב מיידי;
    • האצת מעבר המערכת הבנקאית ל”כרטיסים חכמים” והטמעת תקן האבטחה המתקדם EMV;
    • קידום ארנק וירטואלי חכם, שיהווה אכסניה לכספים ממקורות שונים ויאפשר להשתמש באמצעי התשלום הקיימים והעתידיים וכן על קידום צ’ק דיגיטלי;
    • קידום חוק הסליקה האלקטרונית, שיאפשר קידום השימוש באמצעי תשלום מתקדמים וייעל את סליקת הצ’קים;
    • הגברת השימוש הממשלתי באמצעי תשלום אלקטרונים במערכות התשלום מול הציבור;
    • התנעת תהליך של חינוך פיננסי לציבור הרחב.