זכויותיו של העובד הבוחר

יום הבחירות לכנסת הוא יום שבתון לכלל העובדים במשק, (בהתאם לסעיף 10 לחוק יסוד הכנסת), למעט עובדים שמועסקים בשירותי תחבורה או בשירותים אחרים שוועדת הבחירות המרכזית תקבע שיפעלו כסדרם (שירותים אלה כוללים, בין היתר, חניונים ותחנות דלק; מסעדות ובתי קפה; בתי מלון; חנויות לממכר מזון בין השעות 7:00 בבוקר עד 22:00 בצהריים; עיתונות, רדיו וטלוויזיה; שירותים רפואיים ושירותים נוספים). בשירותים אלה תינתן לעובדים אפשרות להצביע.

ביום זה לא ניתן לחייב עובד לעבוד אלא אם הוא מועסק בשירותים שנקבע לגביהם כי יפעלו כסדרם.

עובד שלא עבד ביום השבתון יהיה זכאי לתשלום שכרו הרגיל אם עבד אצל מעבידו 14 ימים רצופים לפחות (ובכללם ימי מנוחה שבועיים) סמוך ליום הבחירות. (סעיף 136 לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ”ט- 1969 (להלן: “חוק הבחירות”) )

לא קיימת כל הנחיה באשר לגובה התשלום שינתן לעובד שעבד בפועל ביום הבחירות, מקובל לשלם לעובדים שיועסקו ביום הבחירות, מרצונם ובהכמתם, שכר בגובה 200% מהשכר הרגיל או לחלופין שכר רגיל ונוסף על כך שעות חופשה כמספר שעות העבודה בפועל ביום הבחירות, זאת בעקבות נוהג שהשתרש במשק. נוהג זה מבוסס על פסיקת בית הדין האזורי לעבודה, חוזר התאחדות התעשיינים, הוראות התקשי”ר לגבי עובדי מדינה והנחיית יו”ר ועדת הבחירות בעבר. יצוין כי ייתכנו מגזרים שבהם יוסכם על שכר גבוה יותר.

תעמולת בחירות במקום העבודה- תעמולת בחירות שעושה המעביד יכולה ליצור אצל עובדים שהשקפתם הפוליטית והשתייכותם המפלגתית שונה משל המעביד, חשש או חשד בדבר הפלייתם לרעה בשל כך, ולחשוף את המעביד לתביעות עתידיות שיוגשו נגדו בטענת הפליה על רקע השתייכות מפלגתית. לפיכך נראה כי גם במקומות עבודה פרטיים המעביד אינו רשאי לערוך תעמולת בחירות במקום העבודה.

לסיכום, חשוב לזכור שמטרת יום השבתון היא להצביע… כי מי שמצביע משפיע!