מגבלות החוק בנוגע לעסקאות בשיקים

בתאריך 17/1/2019 פרסמנו פורמט השיק החדש. בנק ישראל כבר פרסם שהפורמט החדשה יכנס לתוקף החל מתאריך 1/7/2019. כבר שנים בנק ישראל נוקט במספר פעולות לעידוד השימוש באמצעי תשלום אלקטרוניים מתקדמים ומופחתי סיכונים וליישום סעיפי חוק מזומן המתייחסים לשיקים. לכן פעל הבנק לעדכון התקן על פיו מודפסים שיקים בישראל, כך שבשיק המודפס במקור ללא הגבלת סחירות (ללא הגבלה של "מוטב בלבד" בשיק) מופיעה טבלה בגב השיק אשר תנחה את המשלם או המקבל לגבי המידע שהם נדרשים לציין בגב השיק.

מגבלות החוק בנוגע לעסקאות בשיקים[1]:

להלן עיקר המגבלות שיחולו על כלל הציבור מיום 1.7.2019 לגבי פירעון שיקים באמצעות תאגיד בנקאי.

1. עסקאות בין עוסקים- חל איסור על עוסק לתת/לקבל במסגרת עסקו שיק בכל סכום ששם ששם מקבל התשלום אינו מופיע עליהם כנפרע או כנסב (להלן: "שיק פתוח") בעד עסקה; כשכר עבודה; כתרומה; הלוואה או מתנה.
2. עסקאות בין אנשים פרטיים- חל איסור על אדם שאינו עוסק לתת או לקבל "שיק פתוח" שלא במסגרת עסקית העולה על-5,000 ש"ח בעד עסקה; שירות; משכורת; תרומה; הלוואה או מתנה.
3. הסבת שיקים- חל איסור על אדם להסב או לקבל שיק מוסב ללא ציון שם ומס' ת.ז של המסב בשיק.
4. על פי החוק החל מ1.7.2019 חל איסור על הבנקים (כולל בנק הדאר) לכבד "שיק פתוח" ולא משנה מה הסכום הנקוב בו.
5. חל איסור על הבנקים לכבד שיק מוסב שהסכום הנקוב בו מעל ל-10,000 ש"ח אם בשיק לא צוינו פרטי המסב והנסב ולכבד שיק שהוסב יותר מפעם אחת, למעט הסבה בין מוסדות פיננסים ולמעט יתר המקרים המפורטים בתוספת השנייה לחוק.

שיק דחוי שיופקד בבנק למשמרת לפני ה-01/07/2019 יחשב כשיק שהופקד לפני תחילת החוק והמגבלות לא יחולו עליו. לכן מומלץ למי שמחזיק בשקים "פתוחים" דחויים שהתאריך הנקוב בהם לפרעון חל לאחר ה 1.7.2019, להפקיד אותם בימים הקרובים למשמרת בבנק לאחר מילוי הפרטים החסרים

שינוי תקן השיק האחיד – בהתייחס לגב השיק – נועד לתת מענה להגבלות על הסבות השיקים בהתאם לחוק לצמצום השימוש במזומן:

מותרת הסבה אחת בלבד בין לקוחות פרטיים/בתי עסק – בסכום שמעל 10,000 ש"ח, כאשר הנסב ומספר זהותו נדרשים להיות רשומים על גב השיק. ניתן להסב מעבר לפעם אחת אם בהיסב השני השיק הועבר לתאגיד בנקאי, לבנק הדואר או לבעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי לשם פירעונו[2].

 

במהלך השנים האחרונות הוביל וקידם בנק ישראל נושאים רבים במערך התשלומים, ביניהם את תחום כרטיסי החיוב – על מנת לאפשר חלופה לשימוש באמצעי תשלום מבוססי נייר אנונימיים שהשימוש בהם מוגבל על פי החוק לצמצום השימוש במזומן. בנק ישראל פועל להסרת החסמים ויצירת התשתית שתאפשר ביצוע פעולות הן בדביט והן בחיוב נדחה, (שימוש בכרטיס משולב) תוך מתן שליטה ללקוח בבחירת סוג העסקה.

בתוך כך אנו עדים לעליה ניכרת בשנים האחרונות בשימוש בכרטיסי החיוב המידי, עליה של כ-30% הן במספר העסקאות והן בסכומן המצטבר השנתי בין השנים 2016-2017.

הטמעת תקן ה-EMV, תקן המאפשר תשלום חכם בבתי עסק שבנוסף להיותו תקן מאובטח לביצוע עסקאות בכרטיסי חיוב, יהווה תשתית לתשלומים חכמים באמצעות קרבה.

 בנק ישראל ממשיך בקידום רפורמות במערך התשלומים ונוקט בצעדים תשתיתיים נוספים אשר השפעתם תורגש בשנים הקרובות, בין היתר קידום תשלומים ללא מגע. הטכנולוגיה מאפשרת לבצע תשלום באמצעות הצמדת כרטיס חיוב/ טלפון חכם/ שעון חכם/ צמיד אלקטרוני וכיוב' לקורא לשם ביצוע התשלום. דוגמה לכך קיימת  בשירותי Apple Pay, Samsung Pay, Android Pay

לחץ כאן ל- חוק לצמצום השימוש במזומן – שאלות ותשובות