מיסוי משיכת בעלים – תזכורת

במסגרת חוק התוכנית הכלכלית לשנים 2018-2017 התווסף סעיף 3(ט1) לפקודת מס הכנסה לעניין משיכת כספים מחברה על ידי בעל מניות מהותי (המחזיק ב-10% ומעלה מאמצעי השליטה בחברה). הסעיף קובע מפורשות כי משיכת כספים מחברה על ידי יחיד שהוא בעל מניות מהותי או קרובו, במישרין או בעקיפין, לרבות קבלת הלוואה או כל חוב אחר ולרבות העמדת כספים על ידי החברה כבטוחה להלוואה שנוטל בעל המניות, תיחשב להכנסתו של בעל המניות המהותי בתום שנת המס שלאחר שנת המשיכה, מדיבידנד או הכנסה  מעבודה או הכנסה מעסק או משלח יד לפי העניין “ס’ 3(ט1) 2”.

למען הסדר הטוה להלן סעיף 3(ט1)

(ט1)          (1)        בסעיף קטן זה –

“בעל מניות מהותי” – כהגדרתו בסעיף 88 למעט חברה שאינה תאגיד שקוף כהגדרתו בפסקה (9);

“דירה” – כהגדרתה בסעיף 1 לחוק המכר (דירות), התשל”ג-1973‏;

“יתרת זכות” – יתרה הניתנת לקיזוז על פי דין, לרבות שטר הון שהונפק לתקופה של עד חמש שנים;

“מועד החיוב” – אחד מאלה:

(1)   במשיכת כספים מחברה – בתום שנת המס שלאחר שנת המס שבה נמשכו;

(2)   בהעמדת נכס לשימוש – בתום שנת המס שבה הועמד הנכס לשימוש, ובתום כל שנה לאחר מכן עד למועד שבו הושב הנכס;

“משיכה מחברה“ – משיכה של כספים מחברה על ידי בעל מניות מהותי או קרובו, או העמדת נכס של חברה לשימושם, והכל במישרין או בעקיפין, למעט משיכה או העמדה לשימוש כאמור המהווה הכנסה אשר חויבה במלוא המס;

“משיכה של כספים מחברה” – לרבות כל אחד מהמפורטים להלן, ובלבד שלא יראו כמשיכה של כספים מחברה סכום משיכות מצטבר, שלא עלה ביום כלשהו בשנת המס וביום כלשהו בשנת המס שלפניה, על מאה אלף שקלים חדשים:

(1)         הלוואה, לרבות השאלה או כל חוב אחר;

(2)   מזומנים, ניירות ערך, פיקדונות וכל ערובה אחרת שהחברה העמידה כבטוחה כלשהי לטובת בעל המניות המהותי; לעניין זה, “ערובה” – ערבון, ערבות, התחייבות או בטוחה בכל צורה אחרת, והכול עד לסכום שהועמד לטובתו;

“נכס” – כל אחד מאלה:

(1)   דירה שעיקר השימוש בה הוא לצרכיו הפרטיים של בעל המניות המהותי, ולרבות תכולתה;

(2)    חפצי אמנות או תכשיטים;

(3)   כלי טיס וכלי שיט שעיקר השימוש בהם הוא לצרכיו הפרטיים של בעל המניות המהותי;

(4)   נכס אחר שקבע שר האוצר לעניין זה, בצו, באישור ועדת הכספים של הכנסת;

“עלות נכס” – הגבוה מבין אלה: יתרת שווי הרכישה כאמור בסעיף 47 לחוק מיסוי מקרקעין בתוספת הפחת, או עלות הנכס בדוח על המצב הכספי של החברה;

“קרוב” – כהגדרתו בסעיף 88;

(2)    יראו משיכה מחברה, במועד החיוב, כהכנסתו של בעל המניות המהותי –

(א)   מדיבידנד, אם היו רווחים בחברה ובהתאם לחלקו בהם; לעניין זה, “רווחים” – כהגדרתם בסעיף 302(ב) לחוק החברות;

(ב)   במשיכה שפסקת משנה (א) אינה חלה עליה, אם מתקיימים יחסי עובד מעביד – כהכנסת עבודה;

(ג)    במשיכה שפסקת משנה (ב) אינה חלה עליה – כהכנסה מעסק או ממשלח יד;

(3)    כספים שהושבו לחברה עד מועד החיוב ונמשכו מחדש בתוך שנתיים מהמועד שבו הושבו, יראו אותם, עד גובה הסכום שנמשך מחדש כאילו לא הושבו, למעט אם נמשכו מחדש באופן חד-פעמי, והוחזרו בתוך 60 ימים;

(4)    נכס שהועמד לרשות בעל המניות המהותי והושב לחברה עד מועד החיוב, ולאחר מכן הועמד לשימושו מחדש בתוך שלוש שנים מהמועד שבו הושב, יראו אותו כאילו לא הושב;

(5)    יתרת זכות שנוכתה מהכנסה כאמור בפסקה (6)(א)(1) או (6)(ב)(1) ונפרעה בתוך 18 חודשים מהמועד שבו נוכתה, יראו אותה, עד גובה הסכום שנפרע, כאילו לא נוכתה;

(6)    לעניין חישוב ההכנסה כאמור בפסקה (2), יחולו הוראות אלה:

(א)   נמשכו מהחברה כספים, יראו כהכנסה במועד החיוב, את סכום משיכת הכספים בניכוי הסכומים האמורים בפסקאות משנה (1) ו-(2) שלהלן כשהם בערכי מועד החיוב:

(1)   יתרת זכות של בעל המניות המהותי שביצע את המשיכה, בדוח על המצב הכספי של החברה;

(2)   סכום הלוואה שנטלה החברה מתאגיד בנקאי בלבד, לתקופה של שנתיים לפחות, אשר הועבר בתוך 60 ימים לידי בעל המניות המהותי, ובעל המניות המהותי הוא שנושא בכל עלויות ההלוואה, ובלבד שהחברה לא העמידה ערובה כנגד אותה הלוואה;

(ב)   הועמד נכס לשימוש בעל המניות המהותי, יראו כהכנסתו במועד החיוב, את עלות הנכס בניכוי הסכומים האמורים בפסקאות משנה (1) ו-(2) שלהלן כשהם בערכי מועד החיוב:

(1)   יתרת זכות של בעל המניות המהותי אשר הנכס הועמד לשימושו, בדוח על המצב הכספי של החברה;

(2)   בנכס שהוא דירה – יתרת הלוואה מתאגיד בנקאי בלבד שכנגדה שעבוד קבוע של הדירה, אם השעבוד הוא לתקופה של שלוש שנים לפחות, שמוטל על אותה דירה שהועמדה לשימוש בעל המניות המהותי;

(7)    בגין השימוש בנכס עד להשבתו לחברה, תיזקף לבעל המניות המהותי הכנסה מסעיף 2(2) או (10), לפי העניין, בשיעורים הקבועים בסעיף 121, לפי הגבוה מבין שווי השוק בגין השימוש בנכס או השיעור שנקבע לפי סעיף 3(ט)(1) לעניין הלוואה, כשהוא מוכפל בעלות הנכס, והכול בניכוי תשלומים בגין השימוש בנכס ששילם בעל המניות המהותי;

(8)    הוראות סעיף קטן (ט) יחולו על משיכה של כספים מחברה עד למועד החיוב;

(9)    לא יראו הלוואה שניתנה לחברה אחרת המשמשת לתכלית כלכלית בחברה המקבלת את ההלוואה כמשיכה מחברה בעקיפין, ובלבד שהחברה המקבלת אינה תאגיד שקוף; לעניין פסקת משנה זו, “תאגיד שקוף” – חברה שהכנסתה או הכנסתה החייבת מיוחסת לבעלי הזכויות בה, למעט אם כל בעלי הזכויות בה הן חברות החייבות במס לפי סעיף 126(א).

להלן קישור לכתבות בגלובס ופסקי דין:

קישור לכתבה בגלובס

קישור לכתבה באתר פסק דין

לקבלת הסבר להוראות המעבר, נא לייצור קשר עם המשרד.