עלות ההפסקות שמעסיק חייב לתת לעובדים

לפי חוק שעות עבודה ומנוחה ישנם מספר סוגי הפסקות שהעובד זכאי להם במהלך העבודה:

1.הפסקות קצרות להחלפת כוח ואויר- העובד זכאי במהלך העבודה להפסקות קצרות ומוסכמות הניתנות לצורך החלפת כוח ואויר, וכן להפסקות לצורך שימוש בחדר שירותים. הפסקות אלו הן חלק משעות העבודה המזכות בשכר, בהתאם לסעיף 1 לחוק (כלומר הן על חשבון המעסיק).

2.הפסקות ארוכות-  במקרים מסוימים לעובד ישנה זכאות להפסקות ארוכות יותר במהלך יום העבודה, שאינן נחשבות כשעות עבודה ואינן מזכות בשכר, כלומר הן על חשבון העובד ולא על חשבון המעסיק. לעניין זה יש להבחין בין עובדי עבודת כפיים לעובדים שאינם עובדי כפיים.

  • כאשר מדובר בעובדי עבודת כפיים, חל סעיף 20 לחוק,  ולפיו ביום עבודה של שש שעות ולמעלה, תופסק העבודה למנוחה ולסעודה ל-3/4 שעה לפחות, ובכלל זה תהיה הפסקה רצופה של חצי שעה לפחות. ביום שלפני המנוחה השבועית וביום שלפני חג, ההפסקה היא של חצי שעה לפחות. זה הדין גם לגבי נוער עובד, לפי סעיף 22 לחוק עבודת נוער, תשי”ג-1953.
  • כאשר מדובר בעובדים שאינם עובדי כפיים, חל “ההיתר הכללי בדבר הפסקות בעבודה שאיננה עבודת כפיים”, שלפיו:
  1. עובד בשבוע עבודה של 5 ימים- מותר להעסיקו עד תשע שעות ליום ללא הפסקה.
  2. עובד בשבוע עבודה של 6 ימים- מותר להעסיקו עד 8 שעות ליום ללא הפסקה.
  3. ביום שלפני מנוחה שבועית (כגון שישי) וביום שלפני חג מותר להעסיקו שבע שעות ללא הפסקה.

 יצויין כי במידה ויש לעובד הסדר מטיב לעניין זה, יחול ההסדר המטיב על העובד.

3.הפסקה לצורך תפילה- החוק קובע כי עובד רשאי להתפלל במהלך יום עבודתו בהתאם לדרישות דתו. זמן התפילה ייקבע במקום העבודה בהתאם לצורכי העבודה ואילוציה, ובהתחשב בדרישות דתו של העובד. הפסקה לצורך תפילה אינה נחשבת “שעות עבודה” על פי סעיף 1 לחוק שעות עבודה ומנוחה, ולא מזכה בשכר (דהיינו היא על חשבון העובד ולא על חשבון המעסיק).

4.הפסקה לשם שימוש בחדר שירותים- לפי סעיף 20א לחוק, עובד זכאי, במהלך יום עבודתו, להפסיק את עבודתו לשם שימוש בחדר שירותים, בהתאם לצרכיו. הפסקות אלו הן חלק משעות העבודה המזכות בשכר, כלומר הן על חשבון המעביד ולא ינוכו משכר העובד.