ניכוי מס תשומות בגין כיבוד, ארוחות או בידור
ככלל, מס תשומות בגין כיבוד, ארוחות או בידור באירוע המיועד לעובדים אינו ניתן לניכוי, אלא אם המעסיק בוחר לדווח על מתן ההטבה כעסקה חייבת במס (עסקת "עצמי"). המבחן המרכזי בפסיקה הוא מבחן הנהנה העיקרי, הבוחן האם התשומה נועדה בעיקרה להנאת העובד או לצורך חיוני של העסק. במרבית המקרים של אירועי רווחה, העובד נתפס כנהנה הדומיננטי, ולכן הניכוי נשלל מכוח תקנה 15א לתקנות מע"מ.
בחוזר זה נדון באילו תנאים רשאי עוסק לנכות מס תשומות הכלול בחשבוניות בגין הוצאות כיבוד, הסעדה ואירוח במסגרת אירוע שנערך עבור עובדיו:-
- תקנה 15א לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו-1976: קובעת כי מס תשומות על "תשומה בשל עובד" (נכס או שירות כגון ארוחה, דיור, מתנה או בידור המיועדים להנאתם או רווחתם של העובד או בן משפחתו) אינו ניתן לניכוי. החריג היחיד הוא אם התשומה נמכרה לעובד או ניתנה לו כשירות, והעסקה נכללה בדו"ח התקופתי כעסקה חייבת במס לפי מחיר השוק
- תקנה 16 לתקנות מע"מ: אוסרת על ניכוי מס תשומות בשל הוצאות אירוח, למעט אירוח אדם מחוץ לארץ
- סעיף 41 לחוק מע"מ: קובע את העיקרון הכללי לפיו אין לנכות מס תשומות אלא אם התשומות שימשו לעסקה חייבת במס.
- הבחנה בין "כיבוד קל" ל"ארוחה": בפסיקה ובפרשנות רשות המסים קיימת הבחנה בין כיבוד קל (שתייה, עוגיות) המותר לעיתים בניכוי חלקי (במס הכנסה 80%) לבין ארוחות ואירועים הנחשבים להטבה מלאה לעובד
- ד"ר א. נמדר: מסביר כי תקנה 15א נועדה לסתום פרצה שבה מעביד מנכה מס תשומות על הטבות שכר מבלי לשלם מע"מ על ה"שירות" שהוא מקבל מהעובד (שכן עבודת שכיר אינה "שירות" החייב במע"מ)
- אבי פרידמן: מציין בספרו כי שאלת הסיווג תוכרע לפי רמת הדומיננטיות של ההנאה. יש לבחון כל מקרה לגופו תוך איזון בין מידת ההנאה של העובד לתרומה לעסק
הפסיקה קבעה כי כדי להכריע האם מדובר בתשומה המותרת בניכוי, יש לבחון מי הנהנה הישיר והעיקרי מההוצאה. (בפסק הדין אחים עובדיה נקבע כי גם אם קיימת תועלת מסוימת למעביד (כגון גיבוש או ייעול)), אם ההטבה נועדה בעיקרה להנאת העובד, תחול תקנה 15א והניכוי יישלל.
למעסיק יש שתי חלופות: ( כפי שהוסבר בפרשת בירני ובפרשת התעשייה האווירית)
- אי-ניכוי מס התשומות: המעסיק סופג את המע"מ ששילם לספקים ולא דורש אותו בדו"ח. במקרה זה, הוא אינו חייב לשלם מס עסקאות על ההטבה לעובד.
- ניכוי התשומות ותשלום מס עסקאות: המעסיק מנכה את המע"מ מהחשבוניות, אך במקביל מוציא חשבונית "עצמית" על שווי השוק של האירוע/הכיבוד ומשלם עליו מס עסקאות. בדרך כלל, פעולה זו מקזזת את הניכוי.
אירועים עסקיים לעומת אירועי רווחה:
בפסק הדין שמן תעשיות בית המשפט צמצם את הגדרת "אירוח" וקבע כי אם מדובר באירוע שנועד בעיקרו לצרכי שיווק, פרסום או תדמית של העסק (כגון כנס לקוחות שבו משתתפים גם עובדים כ"הפגנת כוח"), ייתכן שניתן יהיה לנכות את מס התשומות. עם זאת, כאשר האירוע מוגדר כאירוע פנימי לעובדים, חזקה שמדובר בטובת הנאה לעובד.
מסקנה והמלצות
- ניכוי מס תשומות: ככל שמדובר באירוע כיבוד/הסעדה המיועד לעובדים (אירוע גיבוש, הרמת כוסית, ארוחות), אין לנכות מס תשומות אלא אם העסק מדווח על כך כעסקה חייבת במס לפי שווי שוק.
- ההבחנה בין "כיבוד" ל"ארוחה" היא עובדתית. ארוחה עסקית במסעדה או קייטרינג באירוע נחשבים כמעט תמיד ל"ארוחה" או "בידור" הכפופים למגבלות הניכוי
- כיבוד קל במקום העבודה: לגבי כיבוד קל (שתייה חמה/קרה, עוגיות) המוגש במקום העסק באופן שוטף, קיימת פרקטיקה של ניכוי (בדומה למס הכנסה שם מותרים 80%), אך יש להיזהר מהכללת ארוחות מלאות תחת הגדרה זו
- תיעוד: אם האירוע כולל גורמים חיצוניים (לקוחות, ספקים מחו"ל), יש להפריד את החשבוניות ולנכות רק את החלק היחסי המתייחס לאורחים מחו"ל (לפי תקנה 16) או לפעילות השיווקית הטהורה.
לקבל חוז הוצאות כיבוד במקום העסק – לחץ כאן