האם ניתן לדרוש מע"מ תשומות בגין הוצאות משפטיות לייצוג מול רשויות המס בחשד לעבירה פלילית או חוקים אחרים

ניתוח

1. ייצוג בהליכים אזרחיים ושלבי חקירה

קיימת הסכמה כי הוצאות משפטיות שהוצאו לצורך ייצוג בהליכים אזרחיים מול רשויות המס (כגון השגות על שומות) או במהלך חקירות הקשורות לעבירות מס, מוכרות ככאלו שיצאו "לצורכי העסק"  במקרים אלו, השירות המשפטי נתפס כחלק אינטגרלי מניהול העסק והתמודדותו עם דרישות הדין.

2. ייצוג בהליכים פליליים – מבחן "תקנת הציבור"

בית המשפט העליון קבע כי אין להתיר ניכוי מס תשומות בגין הוצאות הגנה בעבירות פליליות שבוצעו תוך כדי הפעילות העסקית אם ההליך הסתיים בהרשעה מלאה הנימוק המרכזי הוא שמתן הטבת מס (דרך ניכוי תשומות) למי שהורשע בפלילים עומדת בסתירה לתקנת הציבור, שכן המדינה אינה אמורה להשתתף במימון הגנתו של עבריין 

3. הבחנה בין עבירה עסקית לעבירה אישית הפסיקה מבחינה בין סוגי העבירות :

• עבירה אישית: (כגון רצח, אונס או תקיפה) – הוצאות המשפט לא יותרו בניכוי, גם אם הנישום זוכה, שכן מדובר בעבירה שאינה קשורה לייצור ההכנסה או לעסק 
• עבירה עסקית: (כגון עבירות מס, ניירות ערך או הגבלים עסקיים) – כאן נבחנת תוצאת ההליך והיסוד הנפשי.

    4. תוצאת ההליך הפלילי והשפעתה על הניכוי

• זיכוי מוחלט: במקרה של זיכוי מעבירה עסקית, קיימת הצדקה לניכוי מס תשומות. עם זאת, בתי המשפט נוטים להכיר רק ב-50% מהתשומות . הסיבה לכך היא שההגנה המשפטית נחשבת ל"תשומה מעורבת" – היא משרתת גם את העסק (שמירה על המוניטין והמשכיות העסק) וגם את הפרט (הגנה על חירותו ושמו הטוב) .
• הרשעה בעבירה עם מחשבה פלילית:  לא יותרו הוצאות בניכוי, גם אם העבירה נעשתה במהלך העסק, בשל הכתמתה באי-חוקיות חמורה .
• הרשעה בעבירה של רשלנות:  ייתכן שיוכר חלק מהניכוי, שכן האופי העסקי של ההוצאה גובר על האופי הבלתי חוקי הקל יחסית .
• הסדרי טיעון והרשעה חלקית:  במקרים אלו, בית המשפט עשוי לקבוע שיעור ניכוי יחסי (למשל רבע מהתשומות) בהתאם לנסיבות המקרה וחומרת העבירות שנותרו בכתב האישום .

5. הגנה על "איש מפתח" והמשכיות העסק

טענה נפוצה של עוסקים היא שההגנה המשפטית נועדה למנוע מאסר של מנהל או בעל שליטה, שבלעדיו העסק יתמוטט ("שמירה על הקיים"). בית המשפט בעניין סאמי שיבלי דחה גישה מרחיבה זו, וקבע כי הוצאות לשמירה על החירות האישית אינן נחשבות לתשומות עסקיות, בדומה להוצאות רפואיות שאינן מותרות בניכוי למרות חיוניותן לתפקוד העוסק .